בזמן האחרון נאלצתי להשתמש בשירות הרפואה הרגילים, וגיליתי את מה שכולם יודעים: התורים מתארכים, הרופאים לא זמינים, באזור שלך אין מקום עד השנה הבאה, אם אתם רוצים לקבוע תור למכונים תקבלו אותו עוד כמה חודשים, וצריך להמתין שעות עד שמישהו טורח לענות בטלפון.
כשאנו מתבגרים אנו חרדים יותר לבריאותנו. אנו, או הרופאים, רוצים לשלול מחלות קשות, ואז שולחים אותנו לבדיקות רועשות ומפחידות: עלינו לשכב ולא לזוז, והכל מסביבנו רועש וגועש. ואת חושבת על חייך, איפה היית, ומה תעשי אחרי... אני בריאה יחסית, אך ככל שאנו מתבגרים נשמעות חריקות. נשאלת שאלה: האם זה גנטי? אולי יכולנו למנוע זאת? אני מרגישה שאני לכודה ברפואה הקונבנציונלית הכפופה לטרנדים, לחברות תרופות, למטפלים, ליועצים. מדוע אין לנו רפואה שמתמחה בשמירת הבריאות של הקהילה, במעקב אישי?
כבר מגיל הגן צריך לתת לילדים מאכלי בריאות, להפחית את המאכלים המתוקים שניתנים כמתנות בימי הולדת. אולי היינו יכולים להדריך את כל ילדינו מגיל צעיר לאכול בריא, ואולי כך יהיו פחות מחלות, פחות ילדים שמנים, פחות ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
אנו, המבוגרים, צריכים להתמודד עם בעיות שאולי יכולנו למנוע אם היינו מקבלים הדרכה נכונה ונעזרים ברפואה מונעת מחלות, לא רפואה שמתמודדת עם מחלות כשהן מופיעות. למשל: ילדים קטנים עוברים ניתוחים לקיצור קיבה. למה? מדוע לא זיהו את מצוקתם? אם היו עושים זאת הם לא היו צריכים לעבור קיצור קיבה. כל שמחת החיים שלהם נעלמת כשהם אוכלים כציפור. כך אנו מגיעים לבני ובנות הגיל השלישי והרביעי, שמספרם רק גדל. לפי מספר המטפלים הסיעודיים שמועסקים בארץ, נראה כי גם מספר החולים סיעודיים גדל. האם אפשר להקטין את מספר החולים הסיעודיים על ידי רפואה מונעת ולאפשר להם זקנה בכבוד? זאת ועוד, כשמצבם מחמיר חברות התרופות מתחזקות אותם בתרופות יקרות ומאריכות את חייהם. עלינו למצוא מנגנונים שיאפשרו לכולנו להזדקן בכבוד!
מה דעתכם?
ספרו לי כאן למטה בתגובות (:
Comments