התחבטתי שנים בבחירת הייעוד שלי.
תמיד הייתה בי כמיהה ללמוד ולהתפתח, תמיד למדתי, לימודים פורמליים ולא פורמליים, ותמיד זה היה קשור ללימודי מודעות, תקשורת, שמחה.
שירותי הצבאי היה מרתק. הכרתי בני אדם, חוויתי חוויות, והרצון לעשות מעבר תמיד ליווה אותי.
התנדבתי להיות עוזרת מש"קית ח"ן בבסיס, והקמתי ספרייה שקיבלה תקציב לרכישת ספרים פופולריים, בעיקר מכיוון שהצעתי שספרי קריאה ולימוד יוכלו לקדם חיילים שהיו בפנימיות קדם-צבאיות ושירתו אצלנו.
זוכרים את ארוניות הפח שהיו לנו בצבא? העמדתי ארון כזה באחת הפינות והתחלתי לנהל מיני-ספרייה. חיילים נהרו אליה והחליפו ספרים. זיהיתי את יכולתי ליצור קשרים עם בני אדם.
הייתי גאה מאוד. זה היה המיזם הראשון שלי, שהצליח מאוד!
גם בשלבים מאוחרים יותר בחיי הייתי יזמית.
אל בנק הפועלים הגעתי מכיוון שבמשפחתי התעקשו שהבנק הוא מקום העבודה הטוב שיש. ליזמית כמוני זה היה משעמם למדי, אז החלטתי לטפח את הלקוחות. ביררתי מי הם, במה הם עוסקים ומהם הצרכים וההעדפות שלהם. כך יכולתי להשפיע עליהם בבחירת מסלולי חיסכון. אחרי שנה עברתי למחלקות סחר חוץ, הקמתי את המחלקה מהבסיס והכרתי את כל היבואנים בדרום תל אביב. המחלקה גדלה, בעיקר בעקבות התקשורת הטובה והאכפתית עם כל לקוחותיי. שם קלטתי בראשונה את כישוריי במכירות וביזמות.
עזבתי בשיא והלכתי ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטה. ידעתי שזה מקומי והייעוד שלי: להיות בתקשורת עם בני אדם בכל תחום שאעסוק בו.
משם התגלגלתי להייטק, לקורסים בלנדמארק, לבודהיזם הטיבטי, לקורסים בעולם, ועוד. היה לי רצון גדול ללמוד, לשפר את יכולתי להבין את המציאות ולדעת להתמודד היטב עם כל מה שמסביב.